הפונים לקה"ל, רובם ככולם, הם ה"מתלבטים". אז למה, בעצם, אתם "מתלבטים"?
המתלבטים הם בעצם הורים טריים (או הורים לקראת לידה) אשר כבר קרובים להחלטה לוותר על ברית המילה של העולל הטרי, אך עדיין נותר בלבם ספק. הספק בדרך כלל מסתמך על חשש אחד או שניים.
החששות הנפוצים הם, לרוב, התועלת הבריאותית המיוחסת להסרת העורלה, החשש משונות חברתית, וחשש מתגובה של הסביבה הקרובה, והמשפחה הקרובה בפרט (חשש המבוסס לא אחת על איומים מפורשים מכיוון זה). לצד חששות נפוצים אלו, קנתה לה המילה עשרות הנמקות שונות ומשונות לאורך השנים.
מציאות זו איננה מקרית. עבור האדם הדתי והמאמין, המילה היא ציווי אלוהי. הוא למעשה איננו זקוק לכל תימוכין נוספים על מנת לבצע אותה. הוא יבצע ציווי אלוהי זה גם אם ידע כי אין בו כל תועלת בריאותית, כי אין בו כל תועלת חברתית, וכי הוא כרוך בכאבים עזים ובסבל רב. מצווה אלוהית היא מצווה, ואם היא כרוכה בקשיים - אין הם אלא קשיים שמחובתו לעמוד בהם למען אלוהיו, ואולי אף יש בהם מעין מבחן לאמונתו.
עבור האדם החופשי, לעומת זאת, הציווי האלוהי לא קיים למעשה. בהיעדר הבסיס האמוני, כל הבסיס העובדתי לקיום המילה רעוע. עם זאת, מרבית הישראלים העדיפו במשך שנים ארוכות להמשיך למול את ילדיהם, ועם השנים התפתחו נימוקים שונים ומשונים שתכליתם להצדיק את נחיצות ההליך בשלל טיעונים, סיבות, וגם לא מעט תירוצים.
ריכזנו עבורכם את עיקר הטיעונים החוזרים על עצמם במפגשי קה"ל. טרם שתבחרו בטיעון הראוי בעיניכם ותעמיקו את הדיון בו, עצרו לרגע. חשבו עם עצמכם (ועם עצמכם בלבד) בכנות. האם הטיעון או הטיעונים שאתם אוחזים בהם הם-הם הסיבה האמיתית ללבטים בקשר למילת ילדיכם? האם הטיעון הזה, שכבר דנתם עליו, קרוב לוודאי, עם סביבתכם הקרובה בתקופה האחרונה, הוא אכן האמת לאמיתה? או שאולי בכלל הוא כסות לחששות אחרים, שנוח פחות לדבר עליהם?
הדיון בשאלה "האם אנו מעוניינים למול את בננו?" דורש, לפני הכל, מידה רבה של כנות, בראש ובראשונה כלפי עצמכם. לאחר שביררתם עם עצמכם את התשובה לשאלה זו - אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא...