בגרות
אחד מתפקידיה העיקריים של העורלה הוא בשעת פעילות מינית.
מה? פעילות מינית? זה תינוק!
עובדה אשר הורים כמעט ואינם מביאים בחשבון (למעשה, אף הורים אשר החליטו לוותר על המילה מתעלמים ממנה לעתים קרובות) היא כי בעצם ביצוע המילה אנחנו משנים בצורה ניכרת את חיי המין העתידיים של ה"תינוק" לכשיגדל ויהיה לגבר בוגר. ראוי שעובדה זו, במקום לזכות לביטול ציני ומגחך על חיי המין של תינוק בן יומו, תהיה שיקול מרכזי בהחלטה - האם בכלל מתפקידנו ומסמכותנו לקבל החלטות בעניין חיי המין הפרטיים של בננו.
יחסי מין
הגבר הנימול מפיק את רוב הנאתו מיחסי מין באמצעות חיכוך פיזי של עור הפין בדופנות הנרתיק של בת הזוג. החדירה מתאפשרת בעיקר הודות לחומר סיכה המופרש ע"י הנרתיק. תנועת הפין בתוך הנרתיק גורמת לייבוש של המקום, לגירוי ולפגיעה הן בגבר הנימול והן בבת הזוג שלו.
העורלה, לעומת זאת, אחראית על סיכוך טבעי של הפין באמצעות חומר הקרוי סמגמה. באופן זה, התלות בלחות הנרתיק פוחתת באופן משמעותי. עובדה זו נעשית מהותית במיוחד לקראת גיל המעבר, כאשר הלחות הטבעית של הנרתיק פוחתת.
בעת החדירה העורלה נותרת קבועה במקומה על דופנות הנרתיק ומונעת את שפשוף הפין בתוך הנרתיק. הפין נע בתוך העורלה (המסוככת היטב){Bigelow J. The joy of uncircumcising. Aptos, CA: Hourglass Book Publishing, 1995: 15}.
איברי המין של שני בני הזוג רגישים הרבה יותר לשינויי לחץ, ולא לשפשוף, כדרך להפיק הנאה. עוד יש לציין, כי מרבית תאי העצב האחראיים לעונג המיני של הגבר - מצויים בעורלה, ובעצם הסרתה, נפגעת יכולתו להפיק הנאה מינית בצורה דרמתית.
"אבל אני נימול והסקס שלי מצוין!" (ובהקשר זה רצוי לקרוא גם את "אצלי הכל בסדר")
גבר שנימול בהיותו תינוק רך, לעולם לא ידע מה הפסיד. גם גבר שחי עם עורלתו כל חייו יתקשה להסביר מהם היתרונות שמהם הוא נהנה. הניסיון להסביר לאדם נימול מהו איבר שלם וטבעי וכיצד הוא מתפקד, משול לניסיון להסביר לעיוור איך נראית קשת בענן או ניסיון להסביר לתתרן מה ריחו של תפוז או של שוקולד.
שלא כמו גובה, משקל, מזג האוויר או מספר המשקפיים, הנאה מינית (והנאה בכלל) אינה ניתנת לכימות ולמדידה מדעית, ואין ספק כי אין-ספור גורמים (פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, זוגיים ואחרים) הם בעלי השפעה ניכרת על איכות ההנאה המינית של בני הזוג. גם אם נבקש אדם להעריך מספרית את מידת הנאתו, לא ניתן להשוות זאת להערכה שמסר אדם אחר, בשום צורה.
תשובה מסוימת ניתן למצוא רק אצל אוכלוסייה אחת: גברים שנימולו בגיל מבוגר (אחרי שצברו ניסיון מיני כזה או אחר), ותוך העדפה לגברים שהמשיכו לקיים יחסי מין עם אותה בת-זוג אחרי הניתוח. על פי רוב, גברים אלו מצביעים על פגיעה משמעותית בהנאה המינית ובמכניקה של יחסי המין{Money J, Davison J. Adult penile circumcision: erotosexual and cosmetic sequelae. J Sex Res 1983;19:289-92:289}.
אוננות
האוננות נחשבת לנושא כה מביך, עד כי רובנו מתקשים להודות שפגיעה בה עלולה להוות פגיעה באיכות החיים של אדם. העיסוק בה כחלק משאלת המילה זוכה לרוב לתגובת ביטול גורפת, כאילו מדובר היה בסטייה מינית חמורה שאין לה מקום להוות שיקול בסוגיה. ואולם, יש להדגיש כי לעורלה תפקיד מרכזי וחשוב בשעת האוננות. הסרת העורלה פוגעת באופן משמעותי באוננות הגבר.
טעמי המילה ביהדות אינם ידועים, מן הסתם, מתוקף היותם ציווי דתי-אלוהי. גם גדולי הפרשנים שעסקו בטעמי המצוות, העלו טענות שאין הן אלא השערות בלבד.
אולם, מעניין לדעת כי מנהג המילה בארצות הברית, אשר שורשיו אינם דתיים כלל, מקורו, בין היתר, בניסיון של פרופסור הארווי קלוג (כן, ההוא מאריזת דגני הבוקר) להפחית את האוננות הגברית ואת ההנאה ממנה. האוננות נחשבה באותם ימים לרעה חולה ולאם כל המחלות, מפרקינסון ועד סרטן (על מנת לנסות להבין את גודל הרעה, ניתן להקביל אותה לתדמית העישון בימינו), ופתרון אשר עשוי לסייע בהפחתתה, נראה כתרופה יעילה למחלות רבות. קלוג עצמו, אגב, היה מתנגד נחרץ לכל פעילות מינית באשר היא, ופסל אף יחסי מין שלא לצורך רבייה.